הטיפול במיאסטניה גרביס

למרות שעדיין לא נמצאה דרך לרפא את המחלה, תרופות יכולות לעזור לשלוט בתסמינים ופעמים רבות מאפשרות איכות חיים טובה יחסית.

אפשרויות הטיפול הקיימות כוללות:

• טיפול בתסמינים.
  רוב האנשים שיש להם מיאסטניה קלה יקבלו תחילה טיפול להקלת התסמינים. מטרת הטיפול היא לשפר את תפקוד השרירים באמצעות תרופות המעכבות את פירוק אצטילכולין בצומת עצב-שריר ועל ידי כך משפרות את יכולת השריר להתכווץ בתגובה לאיתות העצבי.

• טיפול תרופתי המפחית את פעילות הנוגדנים הקשורים בהחמרת המחלה: סטרואידים.
  הטיפול הראשוני ארוך הטווח הנפוץ במיאסטניה גרביס. התגובה לסטרואידים במרבית המקרים טובה ומהירה יחסית, אולם טיפול ממושך כרוך בתופעות לוואי משמעותיות. לכן, בדרך כלל מתחילים במקביל גם טיפול ב- steroid sparing (תרופות מחליפות סטרואידים). לתרופות אלה לוקח זמן ארוך יותר להשפיע על תסמיני המחלה, אך בטווח הרחוק הן עשויות לאפשר הפחתה ואף הפסקה במינון הסטרואידים. תרופות מיועדות בעיקר לאנשים הממשיכים לסבול מתסמינים משמעותיים על אף טיפול בתסמינים, או לאנשים שמחלתם בדרגת חומרה בינונית-קשה. מרבית התרופות זמינות בישראל, אך נכון להיום חלקן עדין לא נכללות בסל הבריאות ולכן ניתן לרכוש אותן רק דרך ביטוחים פרטיים.

• טיפול המנטרל או מסלק ממחזור הדם את הנוגדנים הגורמים למחלה.
  טיפולים אלה כוללים סינון דם (פלזמה פרזיס plasmapheresis) או מתן עירוי נוגדנים (Intravenous Immunoglobulin IVIG). טיפולים אלו ניתנים בעיקר במצבים של החמרה משמעותית בחולשת השרירים (משבר מיאסטני), במיוחד אם הוא מערב את שרירי הנשימה או הבליעה. במקרים מסוימים הם ניתנים גם כחלק מהטיפול האחזקתי השוטף במקום או בנוסף לטיפול אימונומודולרי.

• ניתוח ״תימקטומי״ להסרת בלוטת התימוס עשוי להביא לשיפור בתסמינים של מיאסטניה גרביס.
  ניתוח זה הכרחי אם יש גידול (תימומה) בבלוטת התימוס. במקרים אלו לעיתים נדרש טיפול משלים עם קרינה או כימותרפיה לאחר הניתוח. לעיתים יומלץ על ניתוח להסרת התימוס גם לאנשים בגיל 18 עד 50 שיש להם נוגדנים כנגד קולטן לאצטילכולין – במיוחד אם לא הגיבו טוב לטיפול ראשון מדכא חיסון. יעילות הניתוח עולה ככל שהוא מבוצע מוקדם במהלך המחלה.